מכירים את זה שאתם רוצים ללכת לשירותים, למטבח, לחדר וישר התינוק שלכם בוכה? אז שלום לחרדת נטישה!
אין מה לדאוג, חרדת נטישה היא שלב התפתחותי טבעי ומרכזי אצל תינוקות שמופיע בדרך כלל
בין הגילאים 8-12 חודשים. בשלב הזה, התינוקות שלנו מתחילים להבין שהם ישות נפרדת מאיתנו, ההורים שלהם. הם עדיין מפתחים את תחושת קביעות האובייקט - ההבנה שאנחנו או אובייקטים אחרים ממשיכים להתקיים גם כשהם לא בטווח הראיה של התינוקות. התחושה הזאת גורמת להם לחשוש מפני פרידה מאיתנו. כתוצאה מכך, הם עלולים לחוות מצוקה רגשית רבה שהם לא נמצאים לידנו או שאנחנו נעלמים לרגע.
תסמינים של חרדת נטישה אצל תינוקות:
בכי:
התינוקות יכולים לבכות כשאחד ההורים עוזב את החדר או את הבית, זו התגובה הנפוצה ביותר.
היצמדות: התינוקות נצמדים אלינו כמו דב קואלה ולא רוצים לעזוב. זה שלב שבו הם רוצים להיות איתנו בכל רגע.
חרדת זרים:
תינוקות בשלב הזה יכולים להתחיל לפתח חרדה מאנשים זרים וגם אנשים מוכרים.
הפרעות שינה: הרדמות קשות, התעורריות מרובות והתעוררות בבכי.
חשוב לדעת - חרדת נטישה היא שלב התפתחותי טבעי ותקין וחולפת בדרך כלל עד גיל שנתיים.
מה כן אפשר לעשות כדי לעזור לתינוקות שלנו להתמודד עם החרדת נטישה?
חיבוק והכלה:
זו תקופה, היא תחלוף, זה הזמן להתאמן בסבלנות, התינוקות שלנו זקוקים עכשיו לחום ולאהבה שלנו ואם זה מתאפשר לא צריך להילחם בזה. זה הזמן ליצור שגרה של זמן איכות משותף שמגביר את ההיקשרות.
היפרדות הדרגתית: ליצור טקסים קבועים שעוזרים לתינוק שלנו להבין שעכשיו נפרדים.
טקס לפני שמגיעים לגן, טקס לפני השינה. אצלנו בבית אנחנו אומרים בכל לילה, לילה טוב למכוניות שבחוץ מהחלון, לילה טוב לצעצועים, מכבים את האור והולכים לישון.
חפץ מעבר:
השאירו עם התינוק חפץ קבוע, מנחם שיוכל לחזור אליו כשקשה לו. אצלנו למשל לנרי יש קוף מתוק שקוראים לו הרמן (כן כן הרמן, הוא מהמשפחה מגרמניה והוא גרמני) וכשנרי התחיל הסתגלות בגן הוא לקח את הרמן איתו והוא ממש עזר לו להתגבר על החרדה. גם היום הרמן תמיד מחכה לו בתיק למקרה שהוא יצטרך אותו.
תרגול של קביעות האובייקט:
התינוקות שלנו מבינים לאט לאט שאנחנו ממשיכים להתקיים גם אם הם לא רואים אותנו, בגילאים האלה מומלץ לשחק משחקים של ״׳קוקו״ - איפה נרי? הנה נרי!
ולכן הספר של איפה הוא עוזר בתהליך הזה, אנחנו בכל עמוד שואלים איפה הדמות המוכרת מהמשפחה ואז אנחנו חושפים אותה, ״איפה סבתא? הנה סבתא!״. ההבנה שהדמויות, ובמיוחד הדמויות המוכרות מהמשפחה ממשיכות להתקיים עוזרת לתינוקות שלנו להבין שהאובייקטים האלה עדיין קיימים, שאנחנו ההורים שלהם והאנשים הקרובים עדיין קיימים גם אם אנחנו לא לידם.